האי פרייזר (Fraser Island) הוא אי החול הגדול בעולם. מה זה אי חול ? - אי שכולו ערימה אחת גדולה של
חול, שעליו יש צמחיה, סלעים, בעלי חיים וכו'... האי נמצא כמה קילומטרים מזרחית מהחוף האוסטרלי והוא
כמובן תחת שליטה אוסטרלית. מכיוון שכל האי הוא חול - רצוי לנוע על פני האי עם רכב 4על4, וזאת בגלל שבלי הרבה
בעיות ניתן לשקוע בחול. אני יצאתי בג'יפ 4על4 יחד עם עוד 9 אנשים למסע של 3 ימים ברחבי האי.
עוד בריינבואו פגשתי גרמניה חביבה בשם אנדרה ודיברנו גרמנית אחד עם השני ובגלל שלא הכרנו אף אחד אחר - ביקשנו להיות ביחד במסע. בנוסף
אלינו הצטרפה גרמניה נוספת בשם יוטה, שוויצרית אחת, שתי רוסיות, יפני ושלושה ישראלים (שני בנים ובת).
על החוף מקבלים תדריך על האי פרייזר, תדריך על נהיגה ב-4על4 והסברים כללים על הציוד שאתה מקבל.
אתה מקבל ג'יפ שבו יושבים שניים מקדימה ושמונה מאחור על שני
ספסלים זה מול זה. על ראש הג'יפ
מקבלים 10 מזרנים דקים, 2 אוהלים, סכום, מחבתות, צלחות, כוסות, חומרי ניקוי, כלי מטבח וגזיה.
בנוסף לכך, מקבלים ארגז עם אוכל יבש, שתי צידניות גדולות (אחת עם מנות בשר וירקות בהרבה קרח,
והשניה רק עם קרח שניתן לקנות משקאות בעצמך ולשים אותם שם) ומפה של כל האי.
אחרי כל התדריכים אתה לוקח איתך תיק קטן, שק שינה וברגע שכולם עולים עם הג'יפ למעבורת - אתה לבד
איתם ל-3 הימים הקרובים, בלי שום תכנון או מסלול קבוע. לכן צריך חבר'ה טובים כדי להנות מפרייזר.
ניתן לעצור עם הג'יפ ולישון באחת מכמה שמורות קטנות שיש באי, או בכל מקום שאתה חפץ בו. אם אתה ישן מחוץ לשמורה
יש סיכוי הרבה יותר גדול להתקל בלהקת דינגואים, שהינם חיות אשר נראות כמו הכלאה בין כלב לשועל, אך
כאשר הן בחבורה הן עלולות להיות קטלניות, בעיקר אם יש אוכל בסביבה.
לכן אסור להשאיר אוכל באף מקום על פרייזר, וכמובן שאין גם פחים.
ישנה גם את בעיית הגאות והשפל, שכן מותר לך לסוע על החוף רק בזמן
השפל ולכן לא ניתן לסוע בחלקים מסויימים של היום. באופן כללי הקבוצה מחליטה הכל:
לאן נוסעים, מתי, איך, איפה אוכלים, מה מכינים מהאוכל, איפה עוצרים, איפה הולכים, איפה ישנים... הכל!
ויש גם ריבים, כי בדרך כלל מה שאדם א' רוצה לעשות אינו תואם עם מה שאדם ב' רוצה לעשות.
באופן כללי בפרייזר אתה נוסע על הצד המזרחי של החוף (במערבי ישנם סלעים ולא ניתן לסוע בו), וישנם
כמה אטרקציות מלבד נסיעה על ג'יפ על חול ודיונות כמובן. יש על פרייזר ספינה אשר נסחפה לאי לפני
מספר מסויים של שנים, ומאז נשארה שם ולאט לאט נאכלה ע"י חלודה עד שנשאר שלד של ספינה. ישנו גם
איזור שנקרא "ראש האינדיאני" שהינו צוק גבוהה שמשקיף על צפון פרייזר וזהו גם איזור בו צבים (או יותר נכון
צבות) באות
להטיל ביצים בעונה, אך אנחנו לא היינו בעונת ההטלות.
ישנן גם את בריכות השמפניה, שהינן בריכות שנוצרו בין סלעים לחול כאשר הגלים מתנפצים על הסלעים ואז
המים זולגים באיטיות ובקצף למטה לתוך הבריכות, כמו שמפניה הנשפכת לכוס.
ישנן גם כמה דיונות שכיף לטפס עליהן, אגם ירקרק שנקרא "וואבי", ובמרכז פרייזר ישנו אגם יפייפה שנקרא
מקנזי". ביום הראשון נסענו לראות את שרידי הספינה, אח"כ המשכנו קצת לדיונות ועלינו לראש האינדיאני".
אח"כ ראינו שהגאות מגיעה ונכנסנו לתוך שמורה להעביר בה את הלילה (צריך להקים את האוהלים עוד כשיש
אור). כבר לפני היציאה הבנתי שהצוות שלנו לא מושלם כאשר אף אחד לא רצה לקנות במרוכז שתיה כנהוג.
אני ואנדרה קנינו ארגז יין והרבה מאוד שוקולדים וצ'יפסים. בערב כולם טרפו את הצ'יפסים והשוקולדים שלנו.
בשמורות ישנם גם מקומות למלא מים, לרחוץ כלים, שירותים ואפילו מקלחות
עם מים קרים כאשר בשביל מים חמים אתה משלם.
בלילה כדי לראות אם אנחנו מפספסים משהו בשינה על החוף קפצנו לחוף וראינו שאין בו
משהו מיוחד. בפרייזר ישנם את זבובי הביצות (מארש פלייז) שהם מטרד נוראי!. הם זבובים גדולים מאוד
אשר אינם פוחדים ממך והם גם עוקצים. בפרייזר הם נמצאים בכל מקום!, רק בערב הם מניחים אותך
והולכים לישון. בנוסף בפרייזר יש גם הרבה סוגים של לטאות, אז כאשר אתה שומע צעדים איטיים בצמחיה
זו כנראה לטאה. אני לא התלהבתי מנהיגה על חול ודיונות... זו בסך הכל נהיגה על שטח גרוע, אין לי מושג
מה מלהיב בזה. מה שכן זו הפעם הראשונה שאני נוהג כאשר הנהג יושב בצד ימין וההילוכים מועברים
בעזרת יד שמאל. חוויה מצחיקה כי כאשר אתה מפעיל את הסמן בפעמים הראשונות, אתה בטעות מפעיל
את המגבים במקום... עניין של הרגל. לידנו בשמורה החנו 3 אנגלים (זוג נשוי ועוד חבר) שהיו
נורא נחמדים והשאילו לנו את הזרקור
שלהם בשביל תאורה, אחרי שאנחנו נתנו להם את האוכל שנשאר לנו מארוחת הערב. התחברנו קצת.
למחרת קמנו, ארוחת בוקר, מפרקים את הציוד, ממלאים מים ומחכים שהגאות תרד כדי שנוכל לעלות על
החוף. שתי הרוסיות כבר מוכיחות שהן לא רוצות להיות בקבוצתיות כשהן מעוניינות לאכול בנפרד, לישון
בנפרד, לדבר רק עם עצמן וקצת עם היפני... קצת מעצבן שאנחנו רוצים כולנו לשבת לאכול והן לא רוצות.
כבר פה אנחנו מתחילים להתפרק לקבוצות: היפני עם הזוג רוסיות, ישראלי אחד לא מרגיש טוב והוא לבד,
שני הישראלים הנוספים ביחד עם השוויצרית, ואני עם 2 הגרמניות. לא אהבתי את זה אבל לא היתה לי ברירה
נסענו לדיונות ולבריכות השמפניה... היה ממש נחמד. חזרנו, עשינו צהריים בתוך היער ויצאנו אל כמה
חופים. עכשיו כזכור לכם, באיזור הזה באוסטרליה ישנן מדוזות בים וכניסה לים עלולה
להיות קטלנית... אז לא
ממש משתכשכים במים. רצינו לבלות את הלילה ליד אגם מקנזי אך ראינו שאסור לעשות קמפינג לידו אז
הסתפקנו בשמורה שקרובה אליו. איך שהחננו את הג'יפ והתחלנו לפרוק את האוהלים וראינו שאנו שוב שכנים
של אותם אנגלים חביבים... מצחיק. לאחר ארוחת ערב וסיום כל החטיפים והשוקולד כולם הלכו לישון, משאירים אותי
ואת היפני לבד. האנגלים הציעו לנו להצטרף אליהם לבירה ונקניקיות עם בייקון... איך אפשר לסרב לזה? :)
אחרי כשעה גם היפני פרש לטובת שינה, ואני נשארתי עם האנגלים לשיחה על יין ובירה לתוך הלילה...
לילה אמרתי ?, הלכנו לישון ב-4 בבוקר. כשנהנים הזמן פשוט רץ... בבוקר שוב ארוחת בוקר ויאללה לאגם
מקנזי!, לאחר ניווט לא נכון עשינו עיקוף והגענו אליו בשעה איחור. בשניה הראשונה שהאגם התגלה מולי
הלסת שלי נפלה על הריצפה (על החול)... אחד המקומות הכי יפים שראיתי בחיים שלי !!!
אגם עם מים מתוקים ו-3 גוונים של כחול, חול לבן לגמרי מסביב, עמוק מאוד באמצע, כיף לא נורמלי לשחות
ולצלול או סתם לעמוד להסתכל ולהתפאל. בגלל שהוא היה כל-כך יפה בילינו בו יותר זמן משחשבנו, ואז לא
נשאר לנו זמן לראות את אגם וואבי, אך למי אכפת!... אגם מקנזי הוא אולי המקום היפה ביותר בכל אוסטרליה.
באי ישנה מסעדה אחת עם מלון לידה. עשינו עצירה בשביל קולה וגלידה ותפסנו את המעבורת צהריים
בחזרה ליבשת. מזדכים על הג'יפ וכל הציוד ויש לך את כל הלילה לחגוג עם החבר'ה שלך ולהרגע.
דינגואים ראינו רק 2, אבל גם ישנו בשמורות ולא השארנו אוכל בחוץ. אבל שמענו סיפורים לא נעימים...
בואו נדבר שניה על פיצוחים, לא אני לא מתכוון לסוגי גרעינים שונים קלואים על מחבת ומוגשים בתור חטיף
לנשנש כאשר באים אורחים או כשרואים משחק כדורגל... יותר קרוב לתוכנית טלויזיה שהייתה בעבר בערוץ 1.
כאשר שני ישראלים נפגשים בחו"ל מתחיל משחק הפיצוחים - מתחילים לשאול אחד את השני שאלות כדי
לראות אם ניתן להגיע לאדם מסויים אשר שניכם מכירים ואז לצחוק באירוניה גדולה על כמה שקטן העולם
הזה. השאלות הראשונות הן בדרך כלל: בן כמה, מאיפה, מה עשית בצבא, מכיר את דויד?...
בפרייזר היה לי פיצוח עם עומרי (הישראלי שהיה חולה). מתברר שהוא בן-דוד של אחד ששיחק איתי כדורסל
בהפועל טבעון. בנוסף לכך, הוא גר במרחביה והרבה אנשים מהשכבה שלי היו ממרחביה ובניהם חבר טוב
שלי בשם ניסן. הוא כמובן מכיר את כולם.
האומנם עולם קטן ?
|
השלט בכניסה לפרייזר
דיונות בגוונים שונים של חול
בריכות השמפניה
אגם מקנזי, אולי המקום היפה ביותר באוסטרליה
ג'יפ אוסטרלי, חיוך, כובע אוסטרלי - אני מוכן לנהיגה!
דינגו - נראה חמוד, אבל הוא לא
המעבורת בחזרה מפרייזר ליבשה
שרידי הספינה
רצים וקופצים למים באגם מקנזי
|
