אחרי פרייזר וריינבואו ביץ' לקחתי אוטובוס ליעד קטנטן ולא הכי מוכר בשם 1770. בדרך כלל כשאתה מספר
לאנשים שהיית ב-1770 הם לא מבינים, כי מעולם לא שמעו על עיר ששמה הוא מספר. גם פה כמעט כמו כל
דבר באוסטרליה וניו-זילנד, השם בא מקפטן ג'יימס קוק (מגלה העולם הבריטי שגילה את אוסטרליה לעולם)
שהגיע לחופי העיר בשנת 1770. מכאן השם. בשלטי הכניסה לעיר כתוב:
Welcome to the town of 1770.
בדרך ל-1770 עצרנו ב-בונדאברג, שהינה עיר תעשייתית משעממת אך עם מפעל מאוד מפורסם באוסטרליה:
"בונדאברג רום" - מפעל לייצור רום ומשקאות רום כגון פחיות של רום עם קולה וכו'...
ישנה בדיחה ישנה של מונטי פייטון שצוחקת על האוסטרלים שכל היום הם שותים בירה ושלכולם השם הפרטי
הוא "ברוס", לכן הצחיק אותי לראות שהכביש המהיר בין בונדאברג ל-1770 נקרא "ברוס הייוואי" :).
לתוך 1770 לא ניתן להכנס עם אוטובוס, ולכן האוטובוס מוריד אותך בכניסה לעיר "אנגס ווטרס".
משם מגיע מיניבוס של אותה חברת אוטובוסים ולוקח אותך פנימה לתוך אנגס ווטרס ולא ל-1770.
בית ב-1770 עולה מינימום כשני מיליון דולרים אוסטרלים, ולכן הקימו צמוד ל-1770 את אנגס ווטרס, שבה יש
כמה חנויות ו-2 בקפקרז. בנוסף ל-2 הבקפקרז ישנה משפחה אוסטרלית עם וילה ענקית על הר קטן באגנס
שפעם עשתה שירותי בד-אנד-ברקפסט לעשירים (משהו בסגנון הצימרים בצפון) והחליטה להמיר את החדרים המפוארים למעין בקפקרז.
אם כן משלמים מעט יותר מבקפקרז רגיל, ומקבלים חדר מפואר (מתוך 3 חדרים) שבו יש ספות, טלויזיה,
מקרר אישי, ג'אקוזי, קומקום חשמלי ומוצרים להכנת תה וקפה. מסביב לחדרים ישנם הרבה דברים שניתן
להשתמש בהם ביחד עם ילדי המשפחה שהינם: בריכת שחיה, ג'אקוזי חיצוני, מרפסת שמש, ערסלים וחדר משחקים
גדול עם שולחן פול, אביזרי חדר כושר, שולחן פינג-פונג, גלשני ים וכו'...
בנוסף לכך ישנו חדר טלויזיה עם וידאו ודיוידי, ומטבח ענק עם כל האביזרי מטבח החדישים ביותר והרבה
שולחנות מסביב לשבת עליהם. בעבר היו ניק וברנדט (זוג הבעלים של המקום) מכינים ארוחות בשביל
האורחים, אך בגלל המאבק בעיר על המטיילים - אחד הבעלים של בקפקרז אחר התלונן למשטרה שהם
מנהלים מסעדה בלי רישיון מסעדה ולכן הם הפסיקו להכין ארוחות ובתור בדיחה על הלוח בו פעם היו
רושמים את מנות היום כתוב "היום אין ארוחות כי:..." והסיבה כל כמה ימים משתנה. כשאני הגעתי הסיבה
בגלל שחייזרים חטפו את הטבח. עוד באנגס ישנם 2 סופרמרקטים, קצב, בית קפה, חנות אלכוהול, תחנת
דלק, חנות וידאו וחנות בגדים... זהו!, אין יותר כלום חוץ מזה! רק כמה בתים של עשירים, שניים וחצי
בקפקרז ואיזה פאב קטן ליד החוף.
באיזור 1770 ישנם 297 ימי שמש בשנה, מעט מאוד אנשים ותיירים,
שקיעות מדהימות, כמות אדירה של קנגרואים ו-וואלאביים מתנוענעים חופשי ואיזור צלילה מדהימים.
משום מה ב-1770 אין מדוזות וניתן להכנס למים באופן חופשי (למרות שבערים בסביבה אסור להכנס למים).
אם כן, רק מיניבום אחד מכניס אנשים לתוך אנגס ו-1770 ביום וגם זה מקום קטן שרוב האנשים עוד לא
שמעו עליו, ולכן יש כאן כל-כך מעט אנשים שבעיני זה דבר קסום והלוואי שיישאר כך. המקומיים סיפרו לי
שרק לפני חודשיים סיימו לסלול את הכביש גישה לאנגס ועד אז זה היה כביש עפר. בכלל עצם העובדה שזה
מקום כל-כך קטן - אנשים יחייכו אלייך וישאלו לשלומך כשתעבור לידיהם בסופרמרקט או סתם ברחוב (אם
אפשר לקרוא לזה רחוב בכלל). ישנה חברה שאחראית על האטרקציות (העיקר צלילה) באיזור 1770 והיא
לוקחת את המטיילים בחינם לסיבוב בעיר ולהראות להם את האיזור.
תמורת כמה דולרים בודדים ייקחו אותך
גם אחרי הצהריים ליערות לראות חיות בר, ללכת לאיזור בו ג'יימס קוק עגן, להאכיל שקנאים ודגים,
ולקנח בצפייה בשקיעה עם כוסית יין. שווה את הכמה דולרים...
כשאני הגעתי לאסקייפ הוכנסתי לחדר עם גרמניה (שעזבה למחרת), זוג אנגלים (שגם עזב למחרת) ואירי
חביב העונה לשם "דארה". אז הוא הסביר לי על השפה הגאלית ושיש הרבה אירים עם שמות גאלים
ושלומדים את השפה בבית הספר וגם כל שלט באירלנד כתוב באנגלית ובגאלית, אך אין הרבה אירים שזוהי
השפה הראשונה שלהם. אחרי הסתובבתי בביירון עם אירים התחלתי לראות את מה שסיפרו לי על המבטא
האירי הופך לאמת מול הפנים שלי - חוץ מזה שהם מדברים בצורה עגולה הם גם לא מבטאים את ה-TH
והם קוראים את זה כ-"טי" רגיל לכל דבר.
כדי לשמוע את זה הכי טוב תבקש מאירי להגיד לך: שלושים ושלוש ושליש...
התוצאה היא משהו בסגנון של: "תורתי תרי אנד אה תורד" :).
דארה נמצא ב-1770 כבר כמה שבועות והוא עובד בפאב. הוא גם אירי אז בשאר היום הוא בדרך כלל שותה :)
אנחנו מיד התחברנו והוא לימד אותי לשחק פול ופוקר סיני (קלפים) שהפך להיות משחק מאוד ממכר...
הנעליים של דארה לא היו טובות במיוחד, ואחרי יום עבודה הוא חזר עם נפיחות וקילופי עור קשים באיזור
הרגליים, ברגע שניק ראה את זה הוא צחק עליו שהוא נראה כמו מצורע ושינה את השלט במטבח ל-"אין ארוחות בגלל
הצערת של השף" :). דארה לקח יומיים חופש כדי להבריא ולהיות איתי. הלכנו לחוף, בישלנו ארוחות ביחד,
וכמובן - שתינו בלי סוף!. אני זוכר שהלכנו לחנות האלכוהול ליום וחצי האחרונים שלי ב-1770... אז אני חשבתי
לקחת שישיה - שלושה בקבוקים לכל אחד ועוד היה לי כ-2 ליטר יין, פתאום דארה מופיע עם ארגז של 32...
הייתי קצת המום :)...
לאחר מו"מ התפשרנו על 16 - 8 בירות לכל אחד... ועוד יש ב-2 ליטר יין בארגז.
בערב דארה הזמין איזה קנדית שעובדת איתו והזמנו גם את שתי הדיירות החדשות (הולנדית ובריטית) והכנו
ארוחת ערב... לאחר שיחה קצת הבנתי שהבריטית (אנג'י) ממשיכה מפה לאותו יעד שאני ממשיך וצריכה
להיות על סיפון אותו שייט שאני הזמנתי... מיד שמחנו וקבענו להפגש כשנגיע ל-ארלי ביץ' שזהו היעד הבא של
שנינו ומקום המוצא לשייט.
ב-1770 פגשתי שוב שניים משלושת הישראלים שהיו איתי בפרייזר, הם אמנם לא זוג אך בהחלט מתנהגים
כמו זוג והולכים ביחד לכל מקום, עושים כל פעילות ביחד, מצטלמים ביחד וכו'
אם אתה מחפש מסיבות, אז כנראה ש-1770 היא לא בשבילך כי היא שקטה ורגועה.
הבעיה אולי היחידה של 1770 היא שהמחירים של המצרכים בסופרמרקט הם גבוהים למדי, ואין לך הרבה תחרות שאתה יכול
ללכת למקום אחר או לבחור ממבחר ענק
של מוצרים. מה שכן פה ניסיתי לראשונה בשר קנגרו שהיה סביר
ולא יותר מזה... קצת צמיגי. בכלל קנגרו היא חיה לא הכי חכמה שיש וב-1770 יש הרבה מהם כשלפעמים אתה רואה
פגרים של קנגרואים שכנראה קפצו לכביש בדיוק כשמוכנית עברה כי הם מרוחים על צידי הכביש. וואלאבי הוא
קנגרו קטן יותר, בלי כיס ועם צבעים על הפנים מדי פעם... הם אפילו חמודים יותר. אפילו לאוטובוסים
יש בקידמה להבים שעם הרוח מוציאות רעש כדי להפחיד את הקנגרו ולהעיף הצידה מבמקרה של דריסה.
המקומיים אמרו לי שקנגרואים הם כמו פרות מטומטמות - אתה תסע על כביש, הם יעמדו באמצע הכביש
אתה תשים אורות גבוהים, תצפור, תצעק - הם לא יזוזו. אם אתה מגיע במהירות אז יש סיכוי שלא תראה אותם
או שאחד פתאום יקפוץ לך מול הפגוש ובגלל זה יש פגרים בצידי הכביש מדי פעם.
ביום האחרון שלי עשיתי המבורגרים יחד עם דארה ורציתי גם לעשות צ'יפס.
במטבח היה צ'יפס-מייקר ומיד
חתכתי תפוחי-אדמה ושמתי בקערה וחיכיתי עד שהשמן ירתח. כאשר רתח שפכתי את תוכלת הקערה לצ'יפסר
ואז גיליתי שבקערה היה מים והנה השמן מתחיל לעלות על גדותיו להשפך החוצה - פאדיחות...
ניק לא כל-כך אהב את זה... וכמובן שאמרתי שברגע שזה יתקרר אני אנקה את הכל וכן עשיתי, אבל בתור
בדיחה כתבתי על הלוח שאין היום ארוחות בגלל ההרס הכללי שאופיר זרע במטבח :).
אגנס ווטרס ו-1770 היו מעולות לי, נהנתי מהשקט, החמימות של המקום והאנשים, הרוגע והנופש...
|
וואלאביים וקנגרואים ב-1770
משחקים פול באסקייפ
החוף של 1770
ערב טוב גבירותיי ו-ברוס'ים" - ברוס הייוואי"
אנגס ווטרס ו-1770
הוילה: קומה1 - חדרי בקפקרז, קומה2 - המשפחה
קנגרואים ו-וואלאביים
דארה שותה על הערסל ונהנה מהנוף
הבריכה באסקייפ
|
