|
|
| פרק 26: מישן ביץ' |
מתקרבים לקצה החוף המזרחי, מישן ביץ' |
הבקפקרז/מלון שהייתי בו |
| |
מישן ביץ' (חוף משימה) הינה עיירה קטנטנה בצפון החוף המזרחי של אוסטרליה. מעט מאוד אנשים עוצרים
בה וכן אין בה כמעט אטרקציות או אפילו פאבים וחנויות. במישן ביץ' אין כמעט מטיילים והתיירים שעוצרים
בה באים בשביל השקט בעיקר. כשאמרתי לסוכנת הנסיעות של פיטר-פן שאני אכן מחפש קצת שקט היא
הציעה לי להיות בכניסה לעיירה (כ-5 ק"מ ממרכז העיירה) שם ישנו מלון עם מתחם גדול של 2 מסעדות,
אינטרנט, סופרמרקט, חנות אלכוהול, חנות ספרים ועיתונים, מגרשי משחקים וגולף, גישה קלה ונוחה לחוף
וכמות אדירה של בריכות ומדשאות לשיזוף. למלון הזה ישנו מתחם של בניינים שנקנו לאחרונה והוסבו להיות
בקפקרז. הבקפקרז הזה הוא תחת שליטת המלון ולכן האורח בו מקבל את האפשרות להנות מכל אטרקציות
המלון במחיר וחדר של בקפקרז. חדרי הבקפקרז הינם חדרי מלון לכל דבר (מקלחת אישית, מקרר, טלויזיה)
כאשר במקום
מיטה זוגית הכניסו 3 מיטות קומתיים כדי לאכלס 6 אנשים בחדר כנהוג בחדר "דורם".
נשמע טוב, נכון ?... גם אני חשבתי כך... אבל בדיעבד השהייה שלי במישן ביץ' היתה די מיותרת.
אמנם נשארתי רק יומיים, אך ביומיים האלה רק העברתי את הזמן בלעשות כלום חוץ מלקרוא קצת.
אז מכיוון שאין הרבה מה לעשות במישן ביץ', תיקון - אין בכלל מה לעשות במישן ביץ', ומכיוון שאפילו לא הייתי בעיירה עצמה אלא מחוץ במתחם של
מלון, היינו בסך הכל 9 מטיילים בכל המתחם: זוג אמריקני שהסתגרו בחדר הפרטי שלהם כל היום, שתי
אנגליות שכל הבוקר השתזפו בעירום ומשעות אחר הצהריים הסתגרו בחדר שלהן, ועוד איתי בחדר שני
ישראלים שהעבירו את רוב היום בשינה, קוריאני שבקושי מדבר אנגלית ואיטלקי מוזר.
אחרי יום ראשון שבו השתעממתי כמעט עד מוות, שחיתי בכל בריכה אפשרית במלון, הייתי בכל החנויות,
קניתי עוד ספר ועיתונים,
קניתי אלכוהול, הלכתי לחוף - וכל זה בחצי יום, הבנתי שאני חייב לעשות משהו לפני שאני מתאבן.
בערב חיפשתי חברה ולא כל-כך מצאתי אז בזבזתי הרבה כסף על אינטרנט.
למחרת ידעתי שצריך לבוא שינוי, רציתי לדבר עם האנגליות בקשר לאולי לעשות משהו ביחד, אבל ממש לא
נעים לפנות לבחורה עירומה... כאילו נעים, אבל לא יפה/יאה :). בזמן שהכנתי משהו לאכול במטבחון
לקראת אחרי הצהריים, אחת מהן נכנסה למטבח ואמרה שלום (כנהוג בבקפקרז בין אנשים נחמדים) ומיד
שאלתי אותה אם הן רוצות לעשות משהו בערב. אז בערב הלכנו אני והאיטלקי ל-הלן ו-פנלופי האנגליות
החביבות ואז הבנתי שאני איתן גם באוטובוס מחר ליעד הבא ואפילו הזמנו מקום לאותו בקפקרז. שיחקנו
משחקי שתייה כל הלילה, כשאנחנו מנשנשים בין לבין קרקרים בטעמים שונים שקניתי בסופרמרקט כי זה
טעים וגם כי זה היה במבצע.
למחרת בבוקר כשקמנו לתפוס את האוטובוס פתאום אני רואה את הלן מגיעה
עם שקית ובתוכה שמונה קופסאות קרקרים כאלה וחיוך גדול, היא אמרה שאני איש רע וגרמתי לה להתמכר.
גם פנלופי כעסה עליי והאשימה אותי שבגללי היא הלכה לישון שיכורה ועם כאב ראש.
באיזור מישן ביץ' ישנה אוכלוסייה גדולה של ציפור אוסטרלית בשם קאסורי
(Casuary).
הקאסורי הזו היא ציפור שאיננה עפה, היא מזכירה קצת טווס במבנה הגוף שלה ויש לה קרבולת מצחיקה בקצה
הראש. הציפור הזו נמצאת בכמויות גדולות באיזור הזה ורק באיזור הזה בכל העולם. כאשר נוסעים בכבישי
מישן ביץ' וישנם שלטים שמזהירים מפני הציפורים שעלולות לעלות על הכביש. הרבה פעמים ציפורים אלה
עולות על הכביש ונדרסות, כאשר חלק מהציפורים הללו מגיעות למימדים די גדולים ועלולות אף לגרום נזק
גדול למכונית ולנהג. לכן גם הציפורים הללו נמצאות בסכנת הכחדה.
לי לא יצא לראות ציפור כזו במהלך
שהותי במישן אבל ישנו פסל גדול בכניסה לעיירה שמנציח את הציפורים הלא חכמות הללו, שאוהבות לשחק את
המשחק הידוע - רולטת הכביש. או כמו שאומרים בסרט מטופש של בן סטילר -
If you can dudge traffic - you can dudge a ball.
|
החוף של מישן ביץ'
אי קטנטנן שנראה מחופי מישן ביץ'
מתחם הבקפקרז של המלון
הציפור המפורסמת של מישן ביץ
|
|
