זהו, ירדתי מהמעבורת, אמרתי להתראות לאי הדרומי של ניו-זילנד(בתקווה בהחלט להתראות שוב) ודרכתי לראשונה בחיי על אדמת האי הצפוני של המדינה, בעיר הבירה - וולינגטון.
וולינגטון לא היתה תמיד עיר הבירה של ניו-זילנד, פעם זו היתה אוקלנד שנמצאת על החוף הצפוני של האי הצפוני, אך ב-1865 החליטו להעביר את התואר "עיר הבירה" לוולינגטון כדי לקרב בין האי הדרומי לאי הצפוני ולמנוע יצירת 2 מדינות נפרדות. למרות זאת, עד היום וולינגטון היא העיר השניה הכי גדולה בניו-זילנד, אחרי אוקלנד. בכל ניו-זילנד יש קצת יותר מ-4 מיליון איש (נכון ל2006) וכ1.2 מיליון מהם גרים באוקלנד ופרבריה. בכלל רוב הניו-זילנדים מעדיפים לגור האי הצפוני ואפילו יש בדיחות על השוני באנשים בשני האיים. אז וולינגטון קרויה על שמו של הדוכס מוולינגטון (לייתר דיוק - הדוכס הראשון מוולינגטון, כי צאצאיו המשיכו וממשיכים לשאת בתואר) אשר קיבל

את התוספת "וולינגטון" מכיוון שהגיע מכפר קטן באנגליה במחוז סמרסט שנקרא (כצפוי) "וולינגטון". הדוכס גם פיקד על פלוגת וולינגטון במלחמות הבריטים ובעיקר בקרב ווטרלו המפורסם בו ניצח הדוכס ביחד עם נלסון את נפוליאון. טוב, די להכנס לפרטים מיותרים!.
אז וולינגטון נמצאת על החוף הדרומי של האי הצפוני והיא עיר נמל תעשייתית שיש בה גם חיי סטודנטים טובים (בגלל אוניברסיטת ויקטוריה), ויש בה כמות גדולה של מוזיאונים שרובם מבוססים על תולדות ניו-זילנד והמאורים וכו'... לחובבי טרילוגיית שר הטבעות (הסרטים) בוולינגטון ניתן למצוא את יער ויקטוריה שבו צולמו קטעים בסרט, כדוגמאת סצינת: "Get Off The Road!", כאשר ההוביטים נמצאים ביער בסרט הראשון. מי שמחפש ערים גדולות - זה המקום שלו, למטייל שהיה בזמן האחרון רק בטרקים וערים קטנות (כמוני) - זה קצת מוזר, אבל זה גרם לי להבין שאני כבר לא כל-כך אוהב ערים גדולות. אבל לכל דבר יש יתרונות וחסרונות!

היתרון בוולינגטון הוא האינטרנט המהיר והזול בכל פינה, הסופרמרקטים הגדולים, מסעדות המזון המהיר והפאבים. הזהירו אותי בוולינגטון להזמין מקום מראש לישון אחרת פשוט אין, ולכן ניסיתי כמה ימים קודם לכן להזמין מ-3 מקומות ורק במקום הרביעי שניסיתי הצלחתי להזמין מיטה. לפי דירוג ה-BBH היה להם ציון 56%, שזה כמובן ציון נמוך מאוד אבל אני כבר למדתי לא להסתמך על הדירוג כי כבר הייתי במקומות עם דירוג נמוך שהיו מדהימים (כדוגמאת טי-אנו - 70%) וגם הייתי במקומות עם דירוג גבוה שהיו נוראיים (כדוגמאת וואנאקה - 86%), אז לא ייחסתי לזה חשיבות רבה. הבנתי שקשה למצוא מקומות לישון אז מיד הזמנתי מיטה ל-3 לילות. איך שירדתי בוולינגטון הטפטוף עדיין לא הפסיק מהשייט, ומצאתי את עצמי עומד על נמל עם הרבה מאוד מכולות עמוסות. ראיתי איזה שלט שאומר שניתן לחכות להסעה שתיקח אותך למרכז העיר, אבל החלטתי שאני אעשה

את זה ברגל... לפי אינטואיציה... ראיתי בניינים גדולים והסתכלתי על שלטים שהיו על הכביש ולפי זה הלכתי לכיוון מרכז העיר... עם טפטוף באוויר ותיק ענק על הגב. אז אכן הגעתי לפאתי העיר ושם ראיתי תחנת רכבת ונכנסתי להסתכל על מפה. במפה ראיתי איך מחולקת וולינגטון (לרובעים) וראיתי איך אני מגיע לרובע של הבקפקרז שלי. כשהגעתי לרובע - הוצאתי את המפה של ה-BBH והגעתי. מבחוץ - נראה כמו בית חביב למדי, מבפנים - קטסטרופה. חדרים מינייטורים ומלוכלכים עם מיטות מתפרקות, מטבח שיכול להאכלס בערך 2 אנשים באותו הזמן וחדר טלויזיה (דווקא חביב) שבו יש פאב. פאב אמרתי ? - בעל המקום מחזיק מקרר עם בירות והוא גובה מחירים אסטרונומיים עבורם, ולפי החוק בניו-זילנד, במקום שיש רישיון למכור אלכוהול - אסור להביא אלכוהול מבחוץ. כלומר - אסור לשתות או להחזיק אלכוהול בכל רחבי הבקפקרז שהוא לא אלכוהול אשר נרכש ב-So Called "פאב" של הבקפקרז.

הורדתי את התיק ויצאתי לעיר... גשם ירד... זה התאים למצב רוח שלי... בבקפקרז פגשתי כמה ישראלים שהיו איתי גם בנלסון ומוטואיקה והם אמרו לי שהם בורחים משם על הבוקר... רציתי לטייל עוד באיזור אז לא הצטרפתי אליהם וכן - כבר הזמנתי 3 לילות. במהלך השהות שלי בוולינגטון יצא לי לפגוש הרבה מאוד טיפוסים תמהוניים בבקפקרז הזה. במהלך הימים הסתובבתי לי בעיר, הלכתי למוזיאון הלאומי והגדול "טה-פאפא" שמסביר את כל תולדות ניו-זילנד והמאורים, הסתובבתי ביער ויקטוריה המדהים וחיפשתי מקומות צילום של סצינות מהסרט, אכלתי ושתיתי הרבה והשתמשתי המוך באינטרנט... היו לי הרבה תמונות לצרוב ואנשים לדבר איתם. באי הצפוני גם גיליתי רשת פיצריות שיש באי הצפוני של ניו-זילנד והוא נקרא פיצת הגיהנום (Hell Pizza). ברשת הזו כל העובדים לבושים עם קרניים ושחור ודברים כאלה, כל השמות של הפיצות הם שמות של

דברים שקשורים לגיהנום ולשטן והפיצות הן מצויינות, אז יש גם גימיק וגם טיב (הפיצות ממש טעימות). כדי לתת לגימיק טאץ' אחרון - רכבי השליחים של הפיצריה הם בצורת רכבי קבורה וכן כשאתה מזמין פיצה אתה יכול לקפל את הקרטון עד להגעה לצורה של ארון קבורה ובתוכו לשים את שאריות הפיצה.
בכל זאת, קרה משהו מאוד חשוב לי אישית בוולינגטון... תצטרכו להעביר לפרק הבא בשביל לדעת... אוי המתח, המתח...